שאלות ותשובות

כאשר הסיבה להתפתחות שחיקה במפרק נושא משקל (ירך, ברך, קרסול) הינה ידועה ומבודדת כמו: שבר טראומטי, דלקת מפרקים, זיהום, כי אז תיקון הגורם (קיבוע השבר, הפחתת הדלקת הכרונית, ומיגור זיהום) יכולים להפחית הסיכוי להתפחות שחיקה. אולם הסיבה העיקרית להתפתחות שחיקה במפרקים אלו הינה ראשונית (primary osteoarthritis) מאמצים רבים במחקר וממון הושקעו ליצור תרופה או חומרים אשר יעקבו תהליך השחיקה הסחוסית, עד כה ללא הצלחה. התקדמות הנזק המבני של מפרק נושא משקל ככל הנראה לא יושפע ממתן תרופה או חומר כלשהוא במתן פומי או כהזרקה למפרק הפגוע.
מכיוון שבאופן היסטורי OA  נחשבה מחלת סחוס דגנרטיבית (ניוונית) פותחו שיטות רבות לתקן , להחליף, להשתיל ולשנות העומסים על הסחוסים הפגועים בניתוחים מסוגים שונים

במקרים בהם הנזק למפרק הינו פוקאלי (מקומי) בלבד והסיבה לנזק אינה OA  (ארטרוזיס ראשוני) יתכן   וטיפול ניתוחי עשוי להאט התקדמות שחיקתית. כאשר הסיבה לשחיקה הינה ראשונית (primary OA) מן הידוע עד היום מגוון הניתוחים השונים יכולים להפחית כאב ולאפשר תפקוד טוב יותר לתקופה מסוימת, לעיתים אפילו ארוכה מאוד, אך אין בהם כדי לשנות התקדמות השחיקה במפרק הפגוע באופן משמעותי.

נכון שאין בידנו לשנות באופן משמעותי התקדמות שחיקה במפרק בו קיים אוסטאוארטרוזיס משמעותי, אולם תהליך שחיקה ראשוני לרוב הינו הדרגתי ומתקדם לאט ובמשך שנים ארוכות. גם אם אין דרך טובה לשנות את  קצה המסלול אשר בו אנו מציעים החלפת מפרק, עיקר מאמצנו לאפשר לאדם הסובל משחיקה ראשונית תקופות ארוכות בהם תפקודו טוב וכאביו פחותים.

אין תשובה אחת אשר תהה נכונה עבור רוב החולים, המפרקים שונים, מיקום והיקף הבעיה הסחוסית שונה בין חולה לחולה, לכל חולה דרישות שונות ליכולת תפקודית וסוגי הפעילות אותן מעוניין לשמר. לחולה מסויים ניתוח לשינוי ציר הברך והפחתת העומס על האזור במפרק הפגוע יאפשר שנים רבות של פעילות גופנית עצימה, חולה אחר אינו מוכן לעבור ניתוח, וחולה נוסף אינו מתאים לניתוח ויכול רק להפגע מהצעה כזו.
כאשר בפנינו האופציות הטיפוליות כולן, הצרכים המיוחדים של כל חולה מעבר להקלת כאביו, בשילוב עם הנזק המפרקי, היקפו ומיקומו, גיל החולה עיסוקו ומחלותיו הנלוות, אנו יכולים להתאים הטיפול האופטימאלי לכל אדם.
למרות שהתהליך הראשוני הינו שחיקה ראשונית במפרק, אנשים שונים זקוקים לפתרון שונה פעמים רבות.

קצב שחיקת מפרק שונה בין פרט לפרט, כמו כן ההפרעה ששחיקת מפרק גורמת שונה מאוד בין פרטים שונים.
החלפת מפרק הינו ניתוח משמעותי ורחב, רוב הניתוחים הינם מוצלחים אולם אחר החלפת מפרק כמו ברך או ירך יש להתאים סוג ורמת הפעילות בכדי לשמר המפרק המושתל לזמן ארוך ככל שניתן. כאשר קיים סיבוך בניתוח כזה או ניתוח חוזר יתכן שתפקוד החולה יהה פחות מטרום הניתוח.
מסיבות אלו אנו מנסים להשיג הפחתת כאבים משמעותית, ושיפור תפקודי למשך זמן ממושך ככל שניתן באמצעים אחרים מהחלפת מפרק ולהחליף המפרק  בגיל מתקדם או כאשר אין אופציה טיפולית אחרת.

לרוב הפחתת העומס מהפרק הפגוע על ידי הפחתת משקל הגוף, ובנוסף תמיכה חיצונית כמקל עושים שינוי ברמת הכאבים, טיפולים פיסיים מסוגים שונים (חיזוקים של שרירים ספציפים, שינוי תבנית הליכה, שיפור שליטה עצבית שרירית ואו שינוי הפעילות הגופנית) יכולים לשפר התפקוד ולהפחית כאבים.
ניתן לשלב תרופות להפחתת כאבים במידת הצורך, נוגדי דלקת יועילו לחלק מהאנשים בהפחתת כאביהם.
תוספי מזון שונים המוכרים כמגה גלופלקס ודומיו יכולים להפחית כאבים לחלק מהאנשים הסובלים שחיקה ראשונית. אין בהם לשנות קצב השחיקה.

קיימות זריקות שעיקר מרכיבן הינו חומצה היאלורונית אשר מהווה מרכיב חשוב בבנין סחוס מפרקי, המחשבה גרסה שהזרקת חומר זה למפרק תשנה מהלך השחיקה במפרקים פגועים, עד היום נוכחנו שזריקות אלו מפחיתות הכאבים לחלק מהאנשים לתקופות קצרות יחסית, וגם להן אין יכולת לשנות המהלך הפרוגרסיבי של תהליך שחיקת המפרק.
ניתן להזריק סטרואידים למפרק, מעבר לתכונות הבלתי רצויות לגופנו סטרואידים מפחיתים כאבים באופן זמני  וקצר לרוב.
בשנים האחרונות הוחל שימוש בהזרקת מרכיבי פלסמה הנלקחת מהאדם עצמו, עוברת תהליך מחוץ לגופנו ומוחזרת ללא תוספים אחרים למפרק הפגוע.

למעשה יכולת חלק מתאי הדם בגופנו לספק חלבונים המועילים בשיפעול או הפחתת תהליכים ביולגים בגופנו ידועה שנים רבות, השימוש הרפואי במערכת המבודדת טסיות דם, שיפעולם והחזרתם נעשה כבר לפני שנים רבות, בהתחלה בעיקר ברפואת הפה והלסת. בהדרגה התרחב מאוד השימוש במוצרים אלו בעיקר ברפואת הספורט לשיפר תהליכי ריפוי של קרעי שרירים, ניתוק גידים, ריפוי דלקות כרוניות במפגש גיד עצם ועוד. הזרקות מרכיבי פלסמה למפרקים עם שחיקה ראשונית נעשה באופן שגור כבר קרוב ל-10 במקומות שונים.

שחיקה ראשונית במפרק הינו תהליך אשר משלב מרכיבים מכנים וביוכימים בהתהוותו. התהליכים האנזימתים הכימיים במפרק הינם מורכבים ומשחקים בהם שחקנים רבים, ניתן להפיק ולהכפיל מספר מונים חלק מהחלבונים אשר בידם לחסום פעילות הרסנית של אנזימים הקיימים במפרק בו מתרחש תהליך שחיקתי.
המערכת בה התחלתי להשתמש לאחרונה פותחה בגרמניה ושמה אורטוקין, במערכת זו נלקח דם החולה עובר איבוד בו מוכפלים חלבונים שונים בינהם המשמשים חוסמים לחלבון בשם IL-1 הנחשב לזרז עיקרי בתהליך הרס הסחוס בתהליך שחיקה דגנרטיבי.

מכיוון שמערכת אורטוקין מצויה בשימוש קליני נרחב כבר למעלה מ 5 שנים ונעשו בה מחקרים קלינים כולל השוואתיים להזרקות מסוג אחר יש בידנו מידע לתוצאות ההזרקות.
באינדקציה מתאימה של כאבים במפרק עם שחיקה ראשונית ניתן לצפות לשיפור משמעותי בתפקוד ורמת הכאבים לאחר סדרת הזרקות אורטוקין.
בין 60 ל80 אחוז מהמטופלים הראו שיפור משמעותי כבר בתום הטיפול  ורמת כאבם עדיין היתה פחותה מטרום הטיפול לאחר כ-3  שנים.
עובדה נוספת היא בטיחות הטיפול, למעט הסיכון בזריקה הקיים בכל זריקה, בשיטה זו אין מחדירים חומר זר מכל סוג והטיפול מתאים גם לחולי סוכרת.
בידנו היום יותר כלים לסייע לאדם הסובל הגבלה וכאבים במפרק שחוק, הכרת עיסוקו וציפיותיו הספציפיות של כל פרט מאפשרים לנו לכוון הטיפול העדיף לכל אחד בכל שלב של המחלה.

דילוג לתוכן